את מה שהבינו הסינים כבר לפני הספירה מבינים כיום מיליוני ישראלים, עם ביקוש גובר למטפלות ומטפלים. בבית הספר לרפואה סינית אצלינו ברידמן, בנינו תוכנית ייחודית שבצד הידע האקדמי מכוונת לליבה של שוק העבודה
לתיאום פגישת ייעוץ ללא עלות לחצו כאן
7 מכל 10 ישראלים כבר חוו טיפול בדיקור סיני, שיאצו או טווינא, או מכירים מקרוב מישהו שחווה. אין כמעט בית חולים שלא מציע טיפולים ברפואה סינית, וקופות החולים מעניקות מיליוני טיפולים כאלו בשנה. כ-60% מהבוגרים שלמדו את התחום מתקבלים לעבודה בו. הנתונים האלה ועוד רבים אחרים מצטברים לשורה תחתונה אחת: הרפואה הסינית היא אחד הענפים הצומחים שיש כיום ברפואה המשלימה בפרט ובשירותי הבריאות בכלל.
בניגוד לעבר, אין עוד "חומה סינית" בין הרפואה הסינית לזו המערבית: ארגון הבריאות העולמי מכיר ביעילות הפרקטיקות של רפואת המזרח במספר רב של מחלות, והיא נזכרת שוב ושוב בספרי האבחנות. יותר ויותר רופאים קונבנציונליים, בפרט באורתופדיה, כאב ובריאות הנפש, מודעים לסגולותיה ומפנים מטופלים לעזרתה.
היכן בכל זאת ההבדל? את קו פרשת המים בין מזרח ומערב משרטט עדי פרום, מנהל בית הספר לרפואה סינית אצלנו ברידמן, בגישה לגוף האדם. הרפואה המערבית, הוא אומר, מתמקדת באנטומיה וביכולת לתקן אותה - שם עיקר מחקריה והישגיה, ולשם מן הסתם יפנה גם הוא במקרה של שבר פתוח או גידול מסכן חיים. הסינים, לעומת זאת, התבוננו על האדם כחלק מהטבע, ולא מבחוץ. וממש כשם שהחיים על גדת הנהר תלויים בזרימת המים, כך גם חיינו ובריאותנו תלויים בזרימת הדם. "המחלות המוכרות - ברובן ככולן אפשר למצוא הפרעה בזרימת הדם לאזור הפגוע", מסביר עדי. "לכן, עוד לפני הנזק האנטומי, הרפואה הסינית מנסה להתגבר על ההפרעה - לחדש את הנהר - ולתת לגוף לתקן את היתר בעצמו".
עיקרון הזרימה הוא הבסיס לכל פרקטיקה ברפואה הסינית - לטכניקות של דיקור, מגע, תזונה, צמחי מרפא, תנועה או נשימה. כולן נועדו לשמר את הזרימה הטבעית שיש בגוף וכך להגן עליו מפני מחלות, ואם כבר חלה - למצוא מזור בכוחותיו שלו. "אנחנו לוקחים את הרפואה למקום שבו היא נולדה לפני 2,500 שנה", אומר עדי פרום, בעברו יו"ר האגודה לריפוי סיני מסורתי בישראל. הוא מבהיר: "זה לא מיסטי, לא דתי ולא ספיריטואלי, אלא בפירוש תפיסת עולם של רופאים בני אותה תקופה, שניסו דווקא להילחם בשמאניזם. הם הדגישו שהם לא מיסטיקנים אלא עושים דברים אמיתיים שאפשר ללמוד ולחקור, לכמת ולדבר עליהם. קוראים לזה מדע".
מקצועיות, מקצוענות, היתכנות
בית הספר לרפואה סינית ברידמן הוא הגדול והוותיק בארץ. לאחרונה זכה בית הספר להכרה רשמית כ"מרכז השכלה ישראל-סין" מטעם הממשלה הסינית. עדי העומד בראשו מדגיש כי בצד הידע האקדמי האיכותי שהוא מקנה לסטודנטיות ולסטודנטים, הוא מכשיר אותם להיות מטפלים. לכן תוכנית הלימודים שבנה מתבססת על שלוש רגליים: מקצועיות, מקצוענות והיתכנות.
המקצועיות מתבטאת בהיקף שעות הלימוד, ההעשרה, המרצים מבחוץ ועוד - "אלה הנתונים שהכי קל לנו להציג ובכולם אנחנו מובילים בלי תחרות". קומת המקצוענות כבר נוגעת להכשרה עצמה. זה מתבטא בשעות בקליניקה, בקליניקות הקיץ שנועדו לשמר את הסטודנטים בתמונה ולמנוע את הניתוק הממושך, בסיורים בבתי מרקחת כדי להכיר את הענף, ובהשתתפות בקונגרסים הגדולים והחשובים. "חשוב לי שהם יכירו את התעשייה שסביבם. זה אומר, למשל, לא רק לדעת מה עושים צמחי המרפא, אלא גם מאיפה אפשר להזמין אותם ואיך נותנים מרשם".
הרגל השלישית - ההיתכנות - משלבת מקצועיות ומקצוענות והיא הפרקטית מכולן: איך להיקלט ולהצליח בשוק העבודה. ההיכרות ארוכת השנים של עדי עם התחום אפשרה לו לבנות מסלול ייעודי, ששם דגש על תחומי הליבה שגוררים את מירב הפניות. "אותי לימדו לטפל בשחפת, דימום מהאף ושיעול דמי - זה נחמד, אבל בכל 20 שנות הקריירה שלי לא זכור לי שהשתמשתי בזה. היום אני יודע שלפחות 50% מהפניות הן על רקע אורתופדי וכאב. אני יודע שבישראל יש פניות רבות בעניין רפואת נשים - טיפולי פוריות, וכן רפואת ילדים ועור. לכן בשנת ההתמחות אני מקדיש לזה לא מעט".
בנוסף קבע עדי שנתיים של לימודי מגע - שיאצו וטווינא - כיוון שזהו התחום, כפי שהוא יודע גם מניסיונו האישי, הקל והנוח ביותר לכניסה ראשונה. "בשנה שעברה מאה אחוז מהבוגרים שלנו שרצו בכך, מצאו עבודה בתחומי המגע בבתי החולים. אפשר להתחיל להתנסות ולצבור מוניטין כמטפלת כבר בתום השנה השנייה ללימודים, וזה לא יסולא בפז. בסוף, את גם אמורה להתפרנס ממה שלמדת".
האימפריה הסינית של ישראל
מסלול הלימודים הוא ארבע שנתי ונבנה נדבך על גבי נדבך: השנה הראשונה היא שנת השפה, ובה מתוודעים הסטודנטים למונחים בסיסיים, ליסודות הדיקור וגם קצת לסינית עצמה, עם קורס מתוקשב מרתק על השפה והתרבות. אחריה מגיעה שנת השינון, עם הרבה אינפורמציה ומפגש ראשון עם צמחי המרפא והפורמולות הסיניות.
השנה השלישית מוקדשת ליישום - הידע שנצבר נאסף בה לרמה הפרקטית. בשנה זו תיאוריית המרידיאנים מועברת ביסודיות ובאופן ייחודי, פרקטיקת הדיקור נלמדת לעומק, וכך גם התזונה הסינית והרפואה הפנימית הסינית. שנה ד' היא שנת ההתמחות, ובה כאמור נלמדים בהרחבה התחומים הבולטים והנצרכים ביותר. העבודה בקליניקה נעשית באופן פרטי, כאשר הרקע של עדי בבית החולים "אסף הרופא" הופכים את המחלקה שלנו לבית חם לסטודנטים.
עדי מציין בגאווה כי ישראל היא אימפריה של לימודים, מחקר והרצאות בתחום הרפואה הסינית. הוא מייחס זאת בין השאר לשיתוף הפעולה ההדוק עם הרפואה הקונבנציונלית, שמקנה ניסיון קליני ייחודי. אחת ההשלכות היא הפער העצום שיש בין הזדמנויות התעסוקה כיום לאלו שהיו כשהוא סיים את לימודיו. "יש עוד הרבה מה לשפר, אבל אי אפשר להשוות את העולם למה שהיה לפני 20 שנה. מבחינת שיתופי הפעולה, שיעורי החשיפה, הפתיחות וכמובן, האפשרות להתפרנס בכבוד - העולם רק הולך ומשתפר".
