מאת: שיר וולוצקי-ברש, מנהלת מסלול לימודי זן-שיאצו במכלת רידמן
כאב מהווה עבורנו מטרד, דבר המביא לאי נחת. לעיתים הוא מזכיר טראומות מפציעות או תאונות שגרמו לו. מפעם לפעם הוא כמו שעון מעורר לקראת אירוע כמו ווסת, ואולי כאב מתוך פגיעה באיבר בגוף, או כאב נפשי.
אין הבדל בין כאב זה או אחר. רבים מתרגלים אליו וחיים לצידו, בטענה שנאמר להם כי אין מה לעשות. ובכן, ניתן לחיות עם הכאב. להתרגל אליו. לחיות על משככי כאבים באופן קבוע, לנהל שגרת חיים רגילה. השאלה היא, באיזה מחיר?
אנשים רבים עוברים חיים עמוסי כאב, מבלי שתהיה בידם היכולת לסחוב את השקיות מהסופר, להתכופף להרים דבר מה שנפל, או לעבור ממצב של ישיבה לעמידה. אך האם אלה החיים אותם ביקשנו לעצמנו? האם איחלנו לעצמנו חיים של אי שקט קבוע, נרגנות וחוסר סבלנות? ימים של תשישות? האם באמת אין ברירה אלה לחיות עם כאב, או האם יש דרכים להקל עליו?
כל שנדרש מאיתנו הוא לשמור על מספר כללים פשוטים על מנת לסלק את הכאב ואת הצורך לחיות איתו. הדרך שבעזרתה נוכל לחיות טוב יותר, היא לזכור תמיד כי כל אחד ואחד מאיתנו מתקיים מול כח הכבידה. אם נזכור זאת, נצליח להבין שהאופן בו אנו מנהלים את חיינו, מייצבים את גופנו, ומשמחים את נפשנו - משפיע על היכולת הפיזית שלנו להתנגד לכח המשיכה.
להקפיד על שעות השינה
התנגדות זו מאפשרת לחוליות עמוד השדרה להיות מונחות, זו על גבי זו, מבלי ליצור לחץ. (לחץ מתמשך על החוליות יוצר לאורך זמן פגיעה בהולכה העצבית והולכת הדם אל אזורי ההשפעה). התנגדות זו מול כח המשיכה מאפשרת לשרירי הגוף להחזיק, כך שעומס מיותר לא ישקע אל המפרקים.
לדוגמא, כאבי ברכיים הנובעים משחיקה, מהעדר פעילות גופנית או מהשמנה, נובעים לרוב מחולשת שרירי הירך, ולכן עומס מיותר שוקע אל הברך, מכביד ופוגע בתנועתיות שלה. התנגדות מול כח המשיכה מסייעת לאדם לשמור את הראש מעל הכתפיים ללא לחץ על שריר או חוליות הצוואר, וכך מסייעת לשמור על הגוף יציב וזקוף ולא שפוף.
כאשר נבין את הדינמיקה שלנו מול עקרון פיזיקלי זה, נוכל להפנים וליישם בקלות את העקרונות הבאים: שגרת חיים מסודרת: חשוב שנשמור על איזון בין פעילות למנוחה ועל שעות שינה מסודרות - אלו ודוגמתם, יעזרו לנו לשמור על מאגרי האנרגיה שלנו.
תזונה
מערכת העיכול שלנו מתנהלת כמו מפעל לייצור אנרגיה זמינה. עליה לקחת מזון ולהפוך אותו לחומרי הזנה שיופצו בכל תאי הגוף. כאשר שגרת הארוחות שלנו מורכבת מארוחות מועטות וגדולות, אנחנו מחייבים את המפעל לעבוד תחת לחץ והוא לרוב אינו עומד בכך. זוהי הסיבה מדוע אחרי ארוחת חג אנחנו עייפים וכבדים.
כל הכואב אינו זורם
ארוחות קטנות לאורך היום הדלות בחלבונים, עשירות בירקות בהן מוקפד על פחמימות בעלות ערך גליקמי נמוך (פחמימה שמתפרקת לסוכר לאט יותר) יתמכו בייצור האנרגיה ולא יעצרו את הגוף מלייצר אותה.
רגשות פנימיים
ברפואה מהמזרח, נחשבות הרגשות למחוללי מחלה באם הן מופיעות באופן קבוע. עצב ממושך לדוגמא, מתיש את האנרגיה. לכן שאנחנו עצובים - גופנו מכונס, צבע הפנים חיוור ולרוב גם טמפרטורת הגוף, בעיקר בקצוות, יורדת. לאורך זמן מאגרי האנרגיה יתרוקנו ולא רק שלא נצליח לעמוד מול כוחות המשיכה, נהיה אף עצובים ומדוכאים יותר.
לכל אחת מהרגשות דינמיקה המאפיינת אותה, אך לכולן עיקרון זהה - רגש בעוצמה גבוהה לאורך זמן מחליש את ההתנגדות החיסונית ועלול להביא למחלות שונות וכאב הוא תוצאה של מחלה כרונית.
תנועה
יש פתגם סיני שאומר - כל הזורם אינו כואב, וכל הכואב אינו זורם. אנרגיית החיים, וכמוה הדם בכלי הדם ונוזלי הלימפה, אמורים להיות בתנועה מתמדת, עצירה של כל אחד מהם תביא עימה מצוקה אמיתית ולעיתים מסכנת חיים.
מרבים לשבת ולא לזוז
בעידן המודרני, האדם מרבה לשבת וממעט בתנועה. יתכן שיבלה את מרבית היום באותה התנוחה - אם בישיבה במשרד או בנהיגה במכונית. אז הגידים נהיים נוקשים, טווחי התנועה יורדים ומופיע הכאב. שמירה על פעילות גופנית, שינוי תנוחה, הפסקות יזומות ושילוב של תרגילי תנועה בתוך שגרת העבודה יכולים להמעיט בצורה משמעותית את הכאב ואף להעלים אותו.
ישנן סדרות תרגילים שונות שניתן לבצע בעמידה, ישיבה ושכיבה - הכל בהתאם לכוחות ולמגבלות המטופל בזן שיאצו. כאב כרוני בגב לדוגמא: הכאב מתגבר בעמידה ממושכת ובשינוי תנוחה משכיבה לעמידה או דווקא בשעות הערב.
כאב זה נגרם לרוב מעייפות החומר. עלינו לדאוג לגמישות עמוד השדרה ולשמירת המרווחים בין חוליות הגב. תרגול יום יומי יכול להטיב, ולהפחית בעוצמת ובתדירות הכאב. ישנם מספר תרגילים בסיסיים שמטפלים בזן שיאצו יוכלו לסייע בהתמודדות עם הכאב. עלינו לזכור כי כאב מבטא שיטת התראה בריאה של הגוף בפני סכנות. התעלמות מהכאב פירושה התעלמות ממצוקה, הדחקה של מצב הדורש בירור ואף גובל בחוסר אחריות.
